ח"כ לשעבר מטעם מפלגת 'העבודה' אברהם בורג מפרסם באופן קבוע בלוג אישי ב'הארץ'. בבלוג האחרון הוא הצליח להכעיס דווקא את מזכ"ל מפלגת העבודה ח"כ חיליק בר, שיצא במכתב חריף נגד בורג.

מויכוח פוליטי ולגיטימי, הלכו השנים רחוק מידי – למריבות והאשמות הדדיות.

וכך כתב בר: "אבוי לנו ולבושה (!) שאלו הם בוגרי ובכירי מפלגתנו היקרה, (לשעבר לשמחתי) ותודה לאל שכבר עזבו אותנו ואינם עימנו בביתנו האידאולוגי של מפלגת העבודה. אברום בורג בחר לכתוב טור נאצה עלוב ורופס כנגדי בבלוג הפוסט ציוני ההזוי שלו אברום – תודה! ביקורת והתקפה בזויות אלו שלך כנגדי היא המחמאה הגדולה ביותר שיכול איש ציבור ישראלי ציוני גאה לקבל!".

"אני מודה", כותב בר, "מעולם לא קראתי את הבלוג של בורג עד היום, פשוט כי הוא הפסיק לעניין אותי מאז הפך ללא רלוונטי ולפוסט ציוני ואנטי ישראלי שמקדם את רעיון מדינת ישראל-פלשתין יחד עם חבריו הפלשתיניים הקיצוניים ביותר המבקשים להמית עלינו פתרון של מדינה אחת. אך ידיד הפנה את תשומת ליבי לבלוג המנותק מהמציאות (כמו כותבו) של בורג ב״הארץ״ ועל כן קראתיו, תוך עצב וחמלה רבה על מחברו. אברום בורג היה לפני שנים רבות מנהיג ציוני שהסתכלנו אליו בהערכה כדור צעיר במפלגה. הוא כבר איננו כזה. זיקנתו מביישת את בחרותו והאיש הפך פוסט ציוני, ואנטי ישראלי אשר במקרים רבים עושה מלאכתו המסוכנת לעתיד ישראל בהצטיינות יתרה, אף יותר מרבים מהפלשתינים עימם אני משוחח".

"בבלוג העצוב שלו הביע בורג ״אי אמון באופוזיציה״ על שהתייצבה לצד הממשלה וצה״ל במערכה נגד חמאס בעזה", ממשיך בר.

"אך מה שהוציא את בורג מכיליו יותר מכל הוא ניוזלטר שהוצאתי אני לחבריי ובו תמכתי בצה״ל, בכוחות הביטחון ובממשלה על מלחמתנו בארגון הטרור הברברי בעזה, אותו ארגון שבורג מסנגר עליו לבושתו בעקיפין ובמישרין".

"בורג כתב: ״הייתי שם (בעבודה), הייתי הם, אני מכיר אותם, ייצגתי אותם, דיברתי את המילים שלהם ובכל זאת הוא (חיליק בר) עבר את כל הגבולות״ אברום, את הגבולות אתה עברת מזמן, לא אני. כל מי שיקרא את הבלוג שלך יבין זאת (לכן צירפתי אותו לבושתי) וטוב שהיית אצלנו בעבר ואינך כאן היום. אבוי לבושה שדעות פוסט ציוניות ומלאות שנאה עצמית ומתנשאת כשלך היו מוצאות עצמן אצלנו במפלגה (ולחשוב שהיית י״ור הסוכנות היהודית). אתה האחרון שיכול להטיף לי או לכל אדם על פעילות למען שלום, בעיקר כי אתה פועל כנגד הסיכוי להביא שלום בכל יום שאתה פועל ונוהג בדרכך המעוותת והקיצונית. מה שעשיתי למען הידברות עם הפלשתיניים רק בשנתיים האחרונות ובעשור שקדם להן איני צריך להוכיח, בוודאי לא לך. מה שכן, אם בשל פעילותי מול הפלשתינים, הימין הקיצוני מסית נגדי על עמודים שלמים של מודעות בישראל היום ואתה מסית נגדי משמאל ב״הארץ״ כנראה שעשיתי משהו טוב".

"בורג מוסיף: ״העבודה וספיחיה (מרצ) הפכו לשפחות החרופות של ראש הממשלה״. על אף שהדבר אינו נכון כמובן, הרי גם אם היה זה נכון עדיף זה מלהיות שפחתו החרופה של אויבי ישראל. ולא, ממש אינני רואה בכלל הפלשתינים אויבנו. אך ביודעי עם מי יושב בורג ומה הוא מתכנן למדינתי האהובה ולעתידה, אני מרשה לעצמי להגדירו כשפחה חרופה של אויבי ישראל ועתידה".

"בסוף הבלוג שלו", ממשיך בר לתקוף, "בורג אף מגדיל בחוצפתו ורותח עליי על כי סיימתי את הניוזלטר שלי במילים: ״נסיים בניחומים כנים ומכל לב למשפחות חללי צה"ל, גיבורים יקרים ואהובים״ (בורג הוסיף על דעתו בסילוף זול מכוון את המילה ׳יהודים׳ לציטוט שלי, אחרי המילה גיבורים, למרות שלא רשמתיה, אבל נו.. מתאים לתועמלן משכתב מציאות שכמותו), והוא ממשיך לכעוס על כי רשמתי: ״המערכה שלנו בעזה צודקת, קמנו להגן על אזרחינו ועמנו. הצבא שלנו חזק, החיילים שלנו אמיצים, מוכשרים ומלאי תחושת שליחות. עיני כולנו נשואות בהערצה לחיילינו הלוחמים על זכותנו לחיות ולגדל את ילדינו תחת שמיים כחולים ונקיים מרקטות. היום כולנו כואבים ומחבקים את צה״ל בכלל ואת משפחות החללים והפצועים בפרט. נתפלל כי כל חיילי צה"ל, ישמרו על עצמם ועלינו ויחזרו אלינו בשלום ובמהרה״, את כל זה כעס בורג משום מה שרשמתי בניוזלטר שלי. רק כדי שתבינו היכן האיש חי".

וכאן פונה בר באופן אישי לבורג: "אברום, לסיום אשתמש במילותיך ובסגנונך כדי לסכם את דבריי אליך: דבריך, רעיונותיך הגיגיך המסוכנים, כנגדי ובכלל, הם הם תמצית העליבות והם אלו שידונו אותך לגנאי ולדראון. האהבה העצמית, שלך כאילו אתה חכם מכולנו (ואתה לא, נהפוכהו), הזחיחות, ההטפה המתנשאת ומלאת הצדקנות והטינה למדינתך ולמפלגתו לשעבר, הם אלו שהביאו אותך למקומך ההזוי והמנותק".

"לא אנסה כאן להפריך את ההבלים, השקרים והטעויות הגודשים את הבלוג שלך. לא אתווכח עם הרדידות והשטחיות התועמלנית שלך המחקה את זו של גדולי אויבנו. מנסיון העבר איתך אברום, למדתי שחבל על הזמן לנסות ולהסביר לך היכן אתה טועה ולאיזו תהום קיצונית ומסוכנת נפלת. כבר שכחת מזמן מהי אחריותה של מדינת ישראל בכלל ומפלגת העבודה בפרט כלפי אזרחי ישראל ועתידה, כולל בתפקידה באופוזיציה".

"אסתפק במילים קצרות בתגובה לדבריך הנבובים: אתה הבעת אי אמון באופוזיציה ואני מביע אי אמון בך. טוב שאתה בשוליים ואף מחוצה להם, טוב שאינך פועל בין קירותיה של מפלגה ציונית כל שהיא, כי אם כמוך רבים היו אזי שחלום השלום האמיתי של כולנו היה מחוסל גם משמאל ולא רק מימין. אבל אפילו לשמאל ההזוי כבר אינך שייך אלא למחוזות הפוסט ציוניים והאנטי ישראליים של זועבי וחבריה. כעסת עליי בבלוג שלך על כי רשמתי לחיילי צה״ל ״בלעדיכם אין אנחנו״ ואני משיב לך כלשונך: בלעדיך ובלי רעיונותיך – אולי יהיה אנחנו, ואולי יבוא שלום. ואתה יודע מה? אנחנו נהיה פה והשלום בוא יבוא, לא רק בלעדיך, אלא בעיקר למרותך", מסיים בר.